אמונה בסיסית: אני חייב לעזור לאנשים, לדאוג לעצמי זה אנוכי
פוקוס אוטומטי: צרכים של אחרים
צורך עיקרי: יחסים חמים עם אנשים
פחד בסיסי: להיות לא אהוב
סגנון דיבור: ייעוץ
מעלות עיקריות: טוב לב, חברותיות
חולשות עיקריות: חוסר גבולות, פולשנות
טיפוסי 2 מונעים על ידי הצורך להיות אהובים ומוערכים ובלבטא את הרגשות החיוביים שלהם כלפי אחרים. טיפוסי 2 נוטים להיות בעלי תלות שיתופית*, למרות שתלות שיתופית נמצאת בכל הטיפוסים.
טיפוסי 2, טיפוסי 3 וטיפוסי 4 מהווים את מרכז הלב באניאגרם ומתמקדים בדימוי שלהם או באיך אחרים רואים אותם. טיפוסי 2 רוצים לעשות הבדל בחייהם של אנשים ורוצים להיראות כסימפתיים, אופטימיים, וקשובים.
טיפוסי 2 במיטבם הם:
אוהבים | חמים | סתגלנים | נדיבים | נלהבים | קשובים | מוקירים | מהירי תפיסה | אקספרסיביים | ידידותיים
טיפוסי 2 במצב הגרוע ביותר שלהם הם:
עקיפים | אדיבים מדי | הפגנתיים מדי (הטיפוסים המוחצנים) | שתלטניים | קנאים | לא כנים | קדושים מעונים | מניפולטיביים | היסטריים
מה טיפוס 2 היה אומר על עצמו:
"יש לי אישיות חמה וידידותית. אני נותן לאנשים מחמאות כדי להרגיע אותם ולתת להם לדעת שהם מיוחדים עבורי. קשה לי לבקש את מה שאני צריך, או אפילו לדעת מה זה, כשאני בחברת אחרים. אני רוצה לקבל אישור, כבוד, הכרה והערצה. אנשים נהנים מהגישה האופטימית והנלהבת שלי. קשה לי לבטא את הרגשות השליליים שלי ישירות למישהו, אבל אני יכול להתלונן לאחרים עליו או עליה. אני סובל נורא כשמתעלמים ממני או לוקחים אותי כמובן מאליו, ואני מעניש את הפוגע בעדינות או ערמומיות. זה בדרך כלל יותר נוח לי לתת מאשר לקבל. אני אוהב להושיט יד לאנשים, ולעתים קרובות אני זה שאעשה את הצעד הראשון. נהייתי מותש או חולה מטיפול באחרים. אני בדרך כלל מחזיק קשר עין ומקשיב בתשומת לב בשיחות. יש אנשים שרואים אותי כיותר מדי רגשי ודרמטי. אני יכול להילקח כמובן מאליו ולא להיות מודע לכך. לפעמים אני מרגיש תחושה עמוקה של בדידות. כשאני מרגיש נזקק ופגיע, אני מנסה לא להראות את זה. אנשים מרגישים נוח לחשוף את הבעיות שלהם אליי. אני בדרך כלל יודע מה אנשים אחרים צריכים ומה הם מרגישים. אני יודע איך לגרום לאנשים לחבב אותי. לפעמים אני מרגיש לכוד וכועס על עצמי כשאני מבין שוויתרתי על האינטרסים שלי, עבור אחרים. אני אוהב להרגיש חיוני ולעזור לאחרים להצליח יותר."
* תלות שיתופית (Co-dependency) מתארת דפוס יחסים בו שני אנשים העונים על הצרכים אחד של השני בדרכים דיספונקציונליות (לא יעילות). לדוגמה משפחות בהן קיימת התמכרות התלות השיתופית מאפיינת פעמים רבות את הדינאמיקה בין המכור לבין בן משפחה שלו.